באופן עקרוני השאיפה הגורפת בגן הנוי תהיה "לחנך" את הצמחים להעמיק שורשים בכדי שיוכלו לתפוס את המים בעומק האדמה וכך גם לחסוך במי השקיה וגם להפוך את הצמחייה לעמידה יותר בעתות שרב או תקלות בהשקיה אך לא תמיד נוכל, לדוגמה במקרה שבו נשתול עצים באדמה חולית או מצע מנותק שאינם מסוגלים להחזיק מים באופן יחסי. סיבה נוספת לשאיפה להעמקת שורש היא שככל שהצמחים יעמיקו יותר שורשים כך האחיזה הפיזית שלהם בקרקע תהיה חזקה יותר ותגדיל
את העמידות בפני רוחות וסחף.
3 בית הגידול. האם הצמחייה שתולה באדמת המקור של כדור הארץ או במצע מנותק? קרי מצע גידול המנותק מאדמת כדור הארץ. זה יכול להיות כד או עציץ וזה יכול להיות חניון
מכוניות אשר מעליו "אבמטיה" מלאה במצע מנותק ובאמבטיה שתולה צמחייה, כפי המופיע בתמונה בפרוייקט שהקמתי בהיכל התרבות באשדוד. במצב בו הצמחייה שתולה במצע מנותק הנטייה תהיה לרוב להשקיות רדודות כיוון שנפח האדמה או – "מצע הגידול" יהיה יחסית קטן ולא יוכל לאגור הרבה מים. אם נשקה השקיות ארוכות - מהר מאוד נראה מים נוזלים מהעציצים על הריצוף או אל הביוב כאשר יש ניקוז מסודר.
כמו כן, מצע מנותק נחשב
כאדמה קלה בה המים מחלחלים מהר כלפי מטה.
4 גיל וגודל הצמחים. עבור צמחיה חדשה נהיה חייבים להתחיל בהשקיות רדודות כיוון שבית השורשים שלה נמצא אך ורק בשכבה העליונה ביותר של הקרקע וכל טיפת מים שתחלחל
מתחת תהיה בבחינת בזבוז מים. את המעבר בין משטרי ההשקיה מצמח צעיר לצמח בוגר אפרט בהמשך והוא יקרה ביחד עם הצמח המתפתח ושולח שורשים לעומק האדמה. שיחים ודשא שאינם צעירים ייחשבו מגיל 2-3 שנים, תלוי בסוג הצמח וגודלו. עצים בוגרים ייחשבו
מקוטר גזע 4" ומעלה ( לפחות 10 ס"מ,) בהתחשב במשך הזמן שעבר מאז שתילתם.
5 אלמנט נוסף המשפיע על משטר ההשקיה באופן משמעותי הוא שיפוע קרקע תלול אך אינו
נפוץ. מצב זה מתייחס בעיקר למדשאות משופעות בהן נעדיף השקיות רדודות ללא קשר לסוג הקרקע משום שמי ההשקיה אשר יגיעו מהממטרות ישטפו באופן מיידי על פני הקרקע
המשופעת לאזור הנמוך בטרם ייספגו בשכבה העליונה של הקרקע.
המים מחלחלים למטה לאדמה שמסוגלת לקלוט את המים וכך הלאה ככל שממשיכים להזרים מי השקיה מלמעלה. בהשקיות אלו נספק כמות מים גדולה שתספיק לזמן ארוך בהתבסס על כך שלקרקע יש יכולת להחזיק את המים לטווח ארוך מבלי לחלחל הלאה למטה. מרווחי ההשקיה
הארוכים יכולים להגיע עד שבועות וחודשים בין השקיה להשקיה.
מתי נדע להגדיר השקיות רדודות או השקיות עומק ?
ישנם 5 פרמטרים עיקריים שנצטרך לדעת לפני הגדרת משטר ההשקיה:
1 סוג האדמה. הרכב האדמה ייקבע כמה מים היא תוכל לאגור ובאיזו מהירות תגיע למצב שאינה יכול לאגור עוד מים. ככל שהאדמה תכיל יותר חרסית ותהיה יותר דביקה עם גושי אדמה יותר גדולים וכבדים האדמה תוכל להחזיק יותר מים לזמן ממושך. ככל שהאדמה
תהיה יותר חולית ומפוררת כך המים יחלחלו ממנה יותר מהר והיא תתייבש.
2 סוג הצמחייה. מהו מושא ההשקיה ? דשא / שיחים / עצים ? האם אלו עצי פרי לבוסתן שופע
או עצי נוי ? ישנו הבדל משמעותי בין סוגי הצמחייה שישפיע על משטר ההשקיה, כפי
שאפרט בהמשך.
השקיות רדודות והשקיות עומק והשפעתן על מערכת השורשים והתפתחות הצמח
השקיות רדודות והשקיות עומק והשפעתן על מערכת השורשים והתפתחות הצמח
פעמים רבות אנו נתקלים במצב בגן הנוי שבו אנו משקים את הצמחייה באופן קבוע, ולעיתים אפילו בכמות גדולה מהמומלץ והצמחים בכל זאת מתקשים להתפתח כיאות ובמקרי קיצון יכולים אפילו
להגיע למצבי "עקה" – צמח הנמצא במצוקה וסכנת חיים.
מגוון גורמים יכול להביא למצב זה כגון מזיקים, מחלות, כימיקלים ועוד. במאמר זה אתייחס להשקיית הצמחים שזהו ללא ספק אחד הגורמים המשפיעים ביותר, אם לא הגורם הרווח המשפיע על
התפתחות הצמחים – לטוב ולרע.
השקיות רדודות: השקיות קצרות ומרובות אשר מספקות מים לרובד העליון של הקרקע וברגע
שהשכבה העליונה של הקרקע מגיעה למצב שבו אינה יכולה לאגור יותר מים עוצרים את ההשקיה
לפני שהמים ימשיכו לחלחל לעומק האדמה או מחוץ לבית הגידול של הצמח אותו מעוניינים להצמיח. בהשקיות אלו נספק מעט מים אך במרווחים קצרים כך שתמיד יהיו מים זמינים לצמח בשכבת הקרקע בה הוא מפתח את שורשיו. מרווחי ההשקיה הקצרים יכולים להגיע עד שעות בודדות בין
השקיה להשקיה.
השקיות עומק: השקיות ארוכות המספקות כמות מים יחסית גדולה לצמח במרווחי זמן גדולים בין
השקיה להשקיה. כמות המים הגדולה נספגת בשכבה העליונה וכשזו אינה מסוגלת לאגור יותר מים
לאחר שהבנו את העקרון של השקיות עומק והשקיות רדודות נבין מהו עובי שכבות הקרקע שנרצה
להשקות וכיצד ניישם זאת בפועל.
כל האמור במאמר זה מתייחס אך ורק לצמחיה בגן הנוי ובגינון בכלל ונועד בכדי לתת מושג עקרוני. בכדי להגיע לכמויות המים המדויקות יש להיעזר במתכנן השקיה היות וכמות המים ו/או משך
ההשקיה תלוי בגורמים המפורטים לעיל (סוג וגודל הצמחיה,) שיטת ההשקיה (המטרה / המתזה /
טפטוף על סוגיהם) ועונות השנה.
כותב המאמר:
נתי בר זוהר, הנדסאי אדריכלות נוף, מרצה בעבר במכללת רופין במגמה לאדריכלות נוף. בעלים של סטודיו נגיעה בנוף העוסק באדריכלות נוף ותכנון השקיה ובעל ניסיון עתיר הן כמתכנן והן כקבלן
הקמות של פרויקטים בכל סדרי הגודל בתחום הנוף.
הדבר החשוב ביותר בתהליך הגדרת משטר ההשקיה הוא התבוננות. עקבו אחר הצמחים. אם צריך צלמו ותתייגו תאריכים והשוו את ההתפתחות. עשו זאת מצד אחד בהדרגה רבה ככל האפשר
ובאיטיות ומצד שני, במידה ואתם רואים לאורך התהליך כי קשה לצמח לעבור ממשטר השקיה רדוד להשקיות עומק וכי הוא הופך מעט צמא או יבש אל תחזרו הרבה צעדים אחורה ואל תפנקו אותו במכת מים. להיפך – הצמח "מריח" היטב לחות בקרקע וברגע שהוא צמא הוא מחפש מקורות מים
חדשים וברגע שאלו יימצאו למטה זה יעודד אותו לפתח את השורשים המיוחלים לעומק האדמה. תמצאו את האיזון בין צמח חיוני ומתפקד ללא חשש לחייו לבין צמח מעט צמא המחפש מקורות מים
חדשים בעומק.
דישון. לאורך תהליך פיתוח משטר השקיית העומק רצוי להוסיף לצמחים דשן המפתח שורשים. סוג הדשן משתנה בין סוגי הצמחים וההעדפה שלכם – אורגני / כימי / גרגרים / נוזלי. ההעדפה שלי אישית היא דשן נוזלי אורגני שגם יכול לעבור באופן אוטומטי דרך משאבת הדישון וגם עצם היותו אורגני ניתן ליישם חלק מהדשנים בכמות גדולה ללא חשש בדישון יתר. הן מבחינת הצמח והן
מבחינת זיהום מי תהום. דשן אורגני גם ייקלט טוב יותר ע"י הצמח.
משטר השקיית עומק: פעם אחת בשבוע למשך 30 דקות.
2 השקיית קו עצים לבוסתן הדורשת כ8 שעות חודשיות = 480 דקות (מומלץ להשקיות בבוקר
בטפטוף ללא טפטפות נעץ:)
משטר השקיה רדוד : פעמיים בשבוע בימים ב,' ה' למשך 60 דקות כל פעם.
משטר השקיית עומק: פעם בשבועיים למשך 240 דקות כל פעם.
- תהליך הריווח ממשטר השקיה רדוד להשקיות עומק בצמחים בוגרים יהיה מהיר יותר
היות וסביר שיש להם שורשים בעומק ויכול להימשך בקיץ כחודש – חודשיים. - בצמחים חדשים אנו נצעד ביחד עם הצמחים למשך כל תקופת גדילתם ובמידה
ויתאפשר להגיע להשקיות עומק תהליך זה עשוי לקחת עד כשנתיים בתנאים שאינם
קיצוניים.
לצורך יישום השקיות העומק נבין קודם שהעומקים המצוינים הם חשובים וגם אם ישנם פערים לגביהם בין המחקרים הם שואפים להיות מדויקים. עם זאת, במחקר ובחקלאות ובפרויקטים גדולים משתמשים בקידוחי קרקע בכדי למדוד וללמוד את לחות הקרקע בעומקים השונים אך בפרויקטים פחות גדולים ובגינות פרטיות סביר להניח שזה לא יקרה ולכן מה שחשוב להבין כאן זה העקרון עצמו ואת הפערים בסדרי הגודל. כעת, כאשר אנו מבינים את העומקים ננסה לכוון אליהם על ידי כך
שנתאים את משך ההשקיות ביחס לעומקים המצוינים.
בבואנו להתחיל בהגדרת משטר ההשקיה תמיד נתחיל ממשטר השקיה רדוד כיוון ששם אנחנו יודעים
בוודאות שהמים יגיעו לצמח. מנקודה זו נבחן את חמשת הקריטריונים המשפיעים על משטר
ההשקיה ובהתאם לסוג הצמחייה נשאף לרווח את ההשקיות להשקיות עומק.
רק לצורך הדוגמה אקבע את משך או כמות ההשקיה הכולל ואנסה להגדיר ברמת העקרון את ריווח
ההשקיות לפי שני המשטרים. אתן שתי דוגמאות להמחשה:
1 השקיית דשא הדורשת כ2 שעות חודשיות = 120 דקות בחודש (מומלץ תמיד להשקות
מוקדם בבוקר. בד"כ בהמטרה:)
משטר השקיה רדוד : 3 פעמים בשבוע בימים א,' ג,' ו.' כל פעם 10 דקות.
ראשית חשוב להבין כי אנו מתייחסים לשכבה העיקרית בה השורשים פעילים ומצליחים לצרוך מים ומינרלים אשר אותה נשאף להשקות אך שורשים בצמח ותיק יעמיקו אף מעבר בכדי לחפש מים
ולצורך אחיזה פיזית. עובי השכבה תלוי בעיקר בסוג הצמחייה בהתאם לחלוקה הבאה:
- דשא. עיקר השורשים של הדשא נמצאים החל מפני הקרקע (מבלי להתייחס לקני
השורש המתפרסים על פני הקרקע) ועד עומק 1.5 מטר. - שיחים. תלוי כמובן בגודל השיח אך באופן כללי השכבה אותה נרצה להשקות תהיה
לרוב עד עומק 60 ס"מ לשיחים קטנים עד בינוניים (בגובה מעל הקרקע 0.1 – 1.5 מ)'
ועבור שיחים גדולים יותר נשקה שכבה עד עומק של 1.5 מ.' - פרחי עונה. היות ומדובר בצמחים שתמיד יישארו בגדר צעירים וחדשים שלא הספיקו
להעמיק שורש נקפיד בפרחי עונה תמיד על השקיות רדודות. - עצים. ההתייחסות לעומק ההשקיה של עצים מורכבת היות ויש שוני גדול בין גודל העצים, סוג העצים וסוג השורשים. העומק המירבי בהם נמצאו שורשים פעילים של
עצים בוגרים במחקרים שונים מגיעים עד לכדי 25 מטרים אך לרוב מגיעים עד לעומק
10-15 מטרים. עומק השכבה שנרצה להשקות תהיה עד 10 מטרים.